לזכרו של עומר אלקבץ
תהיו טובים,
תהיו יותר עומר של זהב
Live Like Omer
01הסיפור של עומר
כדי להבין את הסיפור של עומר, צריך קודם להכיר את עומר.
02הכוח שבתוכו
לקום. להאמין. להמשיך.
03פשוט עומר
04מדריך קטן לחיים גדולים
חמש מתנות שעומר השאיר לנו
לא צריך לחכות שמשהו קשה יקרה כדי להתחיל לחיות כך —
אפשר להתחיל בדברים הקטנים, כבר היום.
05הגיטרה של עומר
06אירועי הגלישה לזכר עומר
ים. שמש. גלים. מוזיקה. חיים.
מסורת שנתית לזכר עומר מאז 2025
07מהסיפור של עומר לעשייה
הרצאה על ההתמודדות עם מחלת הסרטן בגיל ההתבגרות, דרך המסע האישי של עומר ומשפחתו. סיפור על דימוי עצמי, התמודדות עם מציאות מטלטלת, כוחות נפש, תקווה והיכולת לקום מחדש — ועל התובנות והערכים שאפשר לקחת מהדרך שעבר.
לתיאום הרצאה
עמותת ״עומר של זהב״ הוקמה לזכרו של עומר ונמצאת בשלבי גיבוש פעילותה. מטרתה ליצור חוויות, פעילויות ורגעים של שמחה עבור ילדים ובני נוער המתמודדים עם מחלת הסרטן ומשפחותיהם, ולמען כל מי שזקוק לתמיכה, לחיבור ולסיוע — ברוח הערכים של עומר.
להצטרף אלינו08ללבוש את הדרך
חולצות וקפוצ׳ונים בהשראת עולמו של עומר, עם עיצובים שנושאים חלק ממנו.
30 ₪טי־שירט·35 ₪קפוצ׳ון
כל ההכנסות ממכירת החולצות מועברות לעמותת ״עומר של זהב״, לטובת פיתוח פעילויותיה.
הוא לא ביקש להיות סמל, הוא רק רצה לחיות. ואנחנו מבקשים שתזכרו לא רק איך הוא נלחם על חייו, אלא בעיקר איך אהב לחיות אותם.
04חמשת העקרונות
04מדריך קטן לחיים גדולים
חמש מתנות שעומר השאיר לנו
כשעומר שמע שיש לו סרטן, הוא הסתכל על אמא שלו ואמר: ״אמא, קטן עלינו.״ לא כי לא הבין, ולא כי לא פחד, אלא כי זו הייתה הדרך שלו לפגוש את מה שקורה. במקום ״למה זה קרה לי?״ הוא שאל ״אוקיי, מה עושים עכשיו?״ את מה שקורה לנו לא תמיד אפשר לבחור, אבל איפה שמים את המבט – לפעמים כן.
כשאדם נמצא במצבים קשים כל כך, טבעי שיהיה עסוק בעיקר בכאב ובקושי של עצמו. אבל עומר, גם בתוך כאבים עצומים והתמודדויות בלתי נסבלות, לא הפסיק לראות את האנשים סביבו. הוא המשיך לנהוג בענווה, בסבלנות וברגישות, גם ברגעים הקשים ביותר. לצד ההתמודדות שלו, תמיד היה בו מקום גם לאחר.
המחלה שינתה את הגוף של עומר, אבל לא את הלב שלו, לא את הערך שלו, והיא לא החליטה מי הוא. הגוף שלו היה חלש לפעמים – אבל הוא לא היה אדם חלש. הוא לא היה ״הילד החולה״, הוא היה עומר. עומר מזכיר לנו: אני לא מה שקרה לי ולא איך שאני נראה – אני מי שאני בוחר להיות.
חוסן אינו להיות חזק כל הזמן, וגם אינו היעדר פחד או דמעות. חוסן הוא היכולת ליפול – ולקום; להישבר – ולאסוף את עצמך מחדש. לפעמים חוסן הוא פשוט לקום בבוקר לעוד יום. כמו זהב: אפשר לכופף אותו, לחמם אותו ולהכות בו – והוא אינו מאבד מערכו, רק מקבל צורה חדשה.
נתינה היא לא רק כסף או מעשה גדול. לפעמים זה משפט, טלפון, להצחיק מישהו, לראות שמישהו לידך לא בסדר – ולהישאר איתו. עומר נתן כוח לאחרים גם כשלו עצמו כמעט לא נשאר כוח. מילה אחת, רגע אחד של טוב, יכולים להישאר עם מישהו שנים – והנתינה של עומר ממשיכה גם היום.
07ההרצאה והעמותה
במהלך ההתמודדות עם המחלה, עומר דיבר לא פעם על היום שבו יחלים ויוכל לעמוד מול קהל ולספר את סיפורו. הוא רצה לשתף אחרים במה שעבר ובמה שלמד בדרך. הבטחנו שנעשה זאת יחד, והשם ״עומר של זהב״ נולד באחת מתקופות האשפוז שלו.
עומר לא זכה להגשים את החלום הזה, אבל השאיר אחריו צוואה של ממש — לספר את סיפורו ולהעביר הלאה את מה שלמדנו מהדרך שעבר. היום, דרך ההרצאה, אני מקיימת את הצוואה שלו.
עמותת ״עומר של זהב״ היא עמותה רשומה שהוקמה לזכרו של עומר, מתוך רצון להמשיך את דרכו ואת הערכים שהיו חלק ממנו.
מטרת העמותה היא להעניק תמיכה, חוויות ורגעים של שמחה לילדים ובני נוער המתמודדים עם מחלת הסרטן ולבני משפחותיהם, לצד פעילויות המיועדות לכל אדם הזקוק לסיוע, לחיזוק ולחיבור אנושי.
העמותה נמצאת כיום בשלבי גיבוש פעילותה, ושואפת ליצור מפגשים ופעילויות בתחומי הים והגלישה, המוזיקה ותחומים נוספים — מתוך אמונה בכוחם של חיבור, נתינה ושמחת חיים.
01הסיפור של עומר
נולד ב־24.4.2006נפטר ב־15.5.2024 · ז׳ באייר תשפ״דבן 18
עומר אהב מאוד את הים ואת הגלישה, ואפילו חסך כסף כדי לקנות את הגלשן הראשון שלו. הוא אהב לבלות עם חברים, לצפות בסרטים טובים, במיוחד סרטי מארוול, וכמובן לאכול בשר טוב.
כבר מילדות היו לעומר תחומי עניין רבים ודמיון מפותח. הוא השתתף במגוון חוגים ופעילויות, מקראטה וכדורגל ועד שחמט. אהב משחקי מחשב, במיוחד D&D, ויכול היה לבלות שעות מול המחשב.
כשהיה צעיר יותר, אהב להצטרף לאסי במטבח, לעזור לו לבשל ולבלות איתו זמן משותף.
בילדותו עומר היה ביישן יחסית. ככל שהתבגר, נפתח יותר ויותר לאנשים, אהב להיות מוקף בחברים, לצחוק ולהצחיק. היה לו הומור ציני, חד ומצחיק, אבל אף פעם לא על חשבון אחרים.
עם השנים המוזיקה תפסה מקום משמעותי יותר בחייו. עומר לימד את עצמו לנגן בגיטרה ובקלידים, והיה יושב שעות ומנגן. הוא אהב מוזיקה עכשווית לצד להקות רוק של פעם, והמוזיקה הפכה לחלק בלתי נפרד מחיי היום־יום שלו.
עומר היה נער רגיש, עם לב טוב, שאהב את המשפחה שלו, את החברים ואת החיים.
בגיל שש־עשרה השתנו חייו ברגע אחד.
גם בשנתיים הקשות שבאו אחר כך, הוא נשאר עומר — עם האופטימיות, ההומור והרוח שלא כבתה.
החיוך, הרגישות, הענווה והיכולת לראות את האדם שמולו ליוו אותו לאורך כל הדרך.
02כמו עוף החול
במשך שנתיים התמודד עומר עם לימפומה מסוג נון־הודג׳קין. תשעה חודשים של טיפולים קשים הובילו לרמיסיה, אך המחלה חזרה. בהמשך, לאחר חיפוש אחר אפשרויות טיפול, נמצאה הזדמנות יוצאת דופן לטיפול CAR-T בסינגפור, ולאחריו חזר עומר להשתלת מח עצם.
אלו היו שנתיים של עליות וירידות קיצוניות, של תקווה ואכזבה, של רגעים שבהם נדמה היה שהכול אפשרי, לצד מצבים מסכני חיים שנראו כמעט בלתי אפשריים. בין כל אלה היו גם תקופות שבהן עומר חזר לחיים רגילים, לחברים, לבית הספר ולדברים שאהב.
כמו עוף החול, עומר קם פעם אחר פעם. גם ממצבים מסכני חיים שכמעט איש לא האמין שיוכל לצאת מהם. ובכל פעם מחדש, לצד הכוחות הפיזיים הבלתי נתפסים, הצליח לשמור על האמונה, התקווה והאופטימיות שאפיינו אותו לאורך הדרך.
לקום. להאמין. להמשיך.
05הגיטרה של עומר
06אירועי הגלישה לזכר עומר
בכל שנה אנחנו חוזרים אל הים ליום גלישה לזכרו של עומר. יום שמחבר את כל מה שכל כך אהב — את הים, החברים, המוזיקה ושמחת החיים.
זו מסורת שנולדה מתוך האהבה לעומר, וממשיכה להביא אנשים יחד, לחגוג את החיים ולשמור את הרוח שלו איתנו.
08הקולקציה של עומר
חולצות וקפוצ’ונים בהשראת עולמו של עומר.
כל ההכנסות מהקולקציה מועברות לעמותת עומר של זהב, לטובת פיתוח פעילויותיה.
קיצור מקלדת: Alt+A פותח וסוגר את התפריט · Esc לסגירה · Tab למעבר בין רכיבים
